רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט  מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות

כתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

 חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

בטרם עריכת השימוע, ולצורך האמור, החשוד רשאי לפנות אל התביעה בבקשה לעיין בעיקרי

חומר הראיות. ככלל, התביעה נוהגת להעמיד חומר זה לעיון ולעיתים אף את טיוטת כתב-האישום.

במסגרת השימוע רשויות התביעה שומעות את טענות החשוד ולאחר מכן מתקבלת החלטה באם

לקבלן, כמו גם להורות על סגירת התיק ו/או על תיקון כתב-אישום ו/או הקלה בעונש.

ההחלטה באם לקיים שימוע בטרם הגשת כתב-אישום הינה כבדת משקל ובעלת השלכות מרחיקות לכת.

אם לא די בכך, גם אופן ודרך הצגת הטיעונים במהלך השימוע הינה אומנות בפני עצמה. 

 

משרדי צבר ניסיון רב והצלחות מוכחות רבות במסגרת אין ספור שימועים מוצלחים שנערכו ללקוחות המשרד. חשוב מאוד לא לזלזל בכלי זה והמלצתי החד-משמעית הינה להיוועץ בעורך-דין פלילי מקצועי ומיומן מיד ובסמוך לאחר קבלת מכתב היידוע כאמור.

 

השימוע הינו הליך אשר מתקיים בפני רשויות התביעה. במסגרת זו, החשוד טוען את טיעוניו בכדי לשכנע את התביעה להורות על סגירת התיק הפלילי בעניינו.

השימוע נערך בטרם קבלת החלטה סופית על הגשת כתב-אישום והוא יכול להתקיים בכתב ו/או בע"פ.

בעבר נטען כי רק המיוחסים זכו לקבל הזדמנות זו. כיום, הזכות נגישה לכולם והיא מכונה "זכות היידוע".  

סעיף 60א לחוק סדר-הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע:

60א.

(א)

(ב)

(ג)

(ד)

שימוע וסגירת התיק הפלילי

?הוגש כנגדך כתב-אישום האם יש לך סיכוי

קודם כל התשובה הכי כן ואתה לא לבד, בישראל, נכון ל-2018, משטרת ישראל הגישה 46,704 כתבי-אישום, ולא כולם הסתיימו בהרשעה.

במסגרת כתבה זו אנסה להעניק לך כלים מעשיים לצורך קבלת ההחלטות הנכונות.

1. קח נשימה ותבין שאתה לא צריך לקבל החלטות מהירות ומתוך לחץ. אמת, המצב לא נעים, אי-וודאות מטורפת, חששות, לאן הולכים, איך העניין יסתיים? האם אשב בכלא? מה יגידו הסובבים אותי? להסתיר? לשתף?

2. כן, שתף אדם קרוב שאתה מעריך וסומך על שיקול-דעתו, במצבים מלחיצים ולחוצים חשוב שיהיה לידך אדם נוסף. כך, לרוב, תוכל להימנע מטעויות.

3. כתב-האישום הוא רק "צד אחד למטבע". האמת שלך היא הצד השני ושום דבר לא סגור, לרוב בשלב ההחלטה להגיש את כתב-האישום למדינה אין את כל המידע שיש לך. החיסרון של המדינה הוא היתרון שלך וצריך לדעת היטב איך לנצל אותוו.

4. גם בשלב זה אפשר "לדבר" עם המדינה ולשכנע אותה שהיא טועה. הגשת כתב-האישום היא לא סוף הדרך אלא רק ההתחלה והמדינה יודעת זאת היטב. גם המדינה יודעת שלא יהיה לה קל להוכיח את המתואר בכתב-האישום (העדים עדיין לא נחקרו על דוכן העדים, היא לא יודעת את כל מה שהנאשם יודע ויש לו להציג ועוד) ולכן שווה לה להקשיב לך. 

5. המדינה לא מחזיקה בכל המידע שאתה יודע. חשוב להיות יצירתיים ולנסות למצוא כל פרט שיכול להוכיח את האמת שלך. בכדי לפוצץ בלון מספיקה סיכה קטנה.

6. אל תבזבז זמן יקר ואל תחכה לרגע האחרון. המועד שנקבע לך לדיון נראה רחוק אבל בכדי להכין את הצד שלך הכי טוב רצוי להתחיל לעבוד בלי לחץ. לעיתים ההגעה לחומרים חשובים שיכולים לעזור לך לוקחת זמן

 

לפגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות צור איתי קשר ב - 054-7724545