רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט  מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות

כתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

 חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

בטרם עריכת השימוע, ולצורך האמור, החשוד רשאי לפנות אל התביעה בבקשה לעיין בעיקרי

חומר הראיות. ככלל, התביעה נוהגת להעמיד חומר זה לעיון ולעיתים אף את טיוטת כתב-האישום.

במסגרת השימוע רשויות התביעה שומעות את טענות החשוד ולאחר מכן מתקבלת החלטה באם

לקבלן, כמו גם להורות על סגירת התיק ו/או על תיקון כתב-אישום ו/או הקלה בעונש.

ההחלטה באם לקיים שימוע בטרם הגשת כתב-אישום הינה כבדת משקל ובעלת השלכות מרחיקות לכת.

אם לא די בכך, גם אופן ודרך הצגת הטיעונים במהלך השימוע הינה אומנות בפני עצמה. 

 

משרדי צבר ניסיון רב והצלחות מוכחות רבות במסגרת אין ספור שימועים מוצלחים שנערכו ללקוחות המשרד. חשוב מאוד לא לזלזל בכלי זה והמלצתי החד-משמעית הינה להיוועץ בעורך-דין פלילי מקצועי ומיומן מיד ובסמוך לאחר קבלת מכתב היידוע כאמור.

 

השימוע הינו הליך אשר מתקיים בפני רשויות התביעה. במסגרת זו, החשוד טוען את טיעוניו בכדי לשכנע את התביעה להורות על סגירת התיק הפלילי בעניינו.

השימוע נערך בטרם קבלת החלטה סופית על הגשת כתב-אישום והוא יכול להתקיים בכתב ו/או בע"פ.

בעבר נטען כי רק המיוחסים זכו לקבל הזדמנות זו. כיום, הזכות נגישה לכולם והיא מכונה "זכות היידוע".  

סעיף 60א לחוק סדר-הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע:

60א.

(א)

(ב)

(ג)

(ד)

שימוע וסגירת התיק הפלילי